מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' בשארה ואח'

בא-כוח התובעת: עו"ד יאיר מורד

בא-כוח הנתבעים: עו"ד אכרם חליחאל

פסק דין

ביום 27.8.2010 אירעה התנגשות בין אוטובוס המבוטח על-ידי התובעת, שבו נהג מר אליהו לוי (נהג האוטובוס) לבין משאית בבעלות הנתבע 1, המבוטחת על-ידי הנתבעת 2, שבה נהג מר מוסטפא בשארה (נהג המשאית). כתוצאה מהתנגשות זו, נפגעה הפינה השמאלית האחורית של האוטובוס. בכתב התביעה שהוגש בהליך של סדר דין מהיר, טענה התובעת שנהג המשאית אחראי להתנגשות ולנזקים שנגרמו לאוטובוס, ומכאן תביעתה לפיצוי בגין נזק זה, על סך של 16,536 ₪.

בישיבה המקדמית שהתקיימה היום, העידו נהג האוטובוס, נהג המשאית ובעל המשאית (הנתבע 1), שהוא אחיו של נהג המשאית.

2.ההתנגשות המתוארת אירעה בצומת שבו מתחברים מעלות עיר דוד עם דרך השלום, שבצומת הזה הופכת לדרך העופל. נהג האוטובוס נסע מכיוון דרך העופל (הר הזיתים) לכיוון דרך השלום (לכיוון שער האשפות) ונהג המשאית הגיע ממעלות עיר דוד, מימין לכביש שבו נסע האוטובוס לפי כיוון נסיעתו, ואז פנתה המשאית ימינה לכיוון דרך העופל.

אין מחלוקת שבמועד ההתנגשות המתוארת, היה עומס תנועה כבד והתנועה התנהלה באיטיות רבה.

3.גרסת נהג האוטובוס היא שבשל עומס התנועה הכבד המתואר, הוא עמד בטור המכוניות שנוצר. באותה עת, הגיעה המשאית מכיוון עיר דוד, והחלה פונה באיטיות ימינה, לכוון הר הזיתים. הוא הבחין בכך שנהג המשאית, כלשונו "ניסה להזדחל ימינה בין מכוניות", וראה שהמשאית עומדת לפגוע באוטובוס, ואז שמע את החבטה שכתוצאה ממנה נפגע האוטובוס כמתואר, בפינתו השמאלית האחורית. לדברי נהג האוטובוס, הפגיעה נעשתה הייתה עם השמאית האחורית של המשאית.

4.לפי תיאורו של נהג המשאית, לאחר שכבר הספיק להסתובב עם המשאית ולפנות ימינה אל דרך העופל, וכבר התיישר בדרך העופל, האוטובוס התקדם באיטיות ופגע במשאית, בעוד המשאית הייתה במצב של עצירה. כשנשאל, איך יתכן שהאוטובוס שנסע קדימה, פגע עם הפינה האחורית השמאלית של האוטובוס במשאית, השיב, שהאוטובוס עשה מעין סיבוב ארוך, כדי להתרחק מרכב שהיה בצד ימין, וכך פגע במשאית. לאחר מכן הוסיף שהפגיעה הייתה במרכז הצד השמאלי של המשאית, בארגז הכלים, במקום שאותו סימן ב-X בתמונת המשאית (נ/1).

5.גרסתו של בעל המשאית (הנתבע 1), הייתה דומה לזו של הנהג, ולמעשה זהה. כשנשאל אם למשאית קרה משהו, השיב בשלילה. לאחר שנשאל איך ידע שהפגיעה במשאית הייתה בארגז הכלים השיב, שכן הייתה שריטה של צבע. כשהתבקש להסביר איך יכול היה האוטובוס לפגוע עם הפינה השמאלית האחורית במשאית, השיב, שהאוטובוס שחסם את הצומת, הסתובב מעט ימינה, ותוך כדי הפניה פגע במשאית.

6.נוסף על טענת הנתבעים כי אינם אחראים לעצם קרות התאונה, טענו הם שהם חולקים גם על גובה הנזק. לטענתם, דו"ח השמאי אינו משקף את הנזקים האמיתיים שנגרמו והוא מופרז.

7.לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את נסיבות התאונה, את הנזק שנגרם לאוטובוס ואת מיקומו, הגעתי למסקנה שגרסת נהג המשאית אינה יכולה להתיישב עם העובדות ועם גרסתו שלו.

לפי גרסת נהג האוטובוס, הפגיעה במשאית הייתה בפינה השמאלית האחורית. מכיוון שאין מחלוקת שהאוטובוס היה בצומת שבין דרך העופל לדרך השלום בנסיעה ישרה ואילו המשאית פנתה ימינה לכיוון דרך העופל, בהחלט הגיוני שבמהלך הפניה התנגש חלקה האחורי השמאלי בפינה השמאלית האחורית של האוטובוס. גרסה זו כאמור, הגיונית ככל שהיא מתייחסת למיקום הפגיעות.

לעומת זאת, גרסת נהג המשאית היא שלאחר שכבר היה בדרך העופל, סטה האוטובוס ימינה, וכך פגע עם חלקו האחורי השמאלי במרכז הצד השמאלי של המשאית. אולם אפילו סטה האוטובוס ימינה, הרי שהיה זה גם לפי דברי נהג המשאית ואחיו, הנתבע 1, תוך כדי התקדמות. כך שבנסיבות אלו, לא ברור איך יכול היה האוטובוס לפגוע במשאית. רק נסיעה לאחור יכולה הייתה לגרום לכך, ולא נטען שכך נסע האוטובוס. מכאן שהגרסה של נהג המשאית ושל אחיו, הנתבע 1, אינה הגיונית.

8.לפיכך, התביעה מתקבלת. לא ניתן לקבל את טענת הנתבעים בעניין גובה הנזק, משלא הביאו חוות-דעת של שמאי מטעמם ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת.

הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעת סך של 16,536 ₪ וכן 4,000 ₪ עבור שכר-טרחת עורך-דינה ועבור הוצאות המשפט. התשלום יהיה תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ב, 06 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: